לימודי המסתורין שנמסרו מהאחווה הלבנה לשליחי המסטרים
ילדי כדור הארץ האהובים, הבורא ברא את ילדיו ברטטי אור גבוהים מאוד, בתדרים שאינם בזמן וחלל. במרחב בו ההווה רלוונטי להוויה שנוצרה. כדי שילדי האל ייעשו בוראים שותפים כמו המקור שלהם, נדרש היה מהם להתקיים בעולם של חוויה בעל תדרים דחוסים יותר לצורך לימוד וצמיחת הנשמה.
עם זאת הכלים הגבוהים יותר שלהם נועדו להישאר איתם במהלך הירידה בתדר כשהם מחוברים למישורי האור האלוהיים כישות רב ממדית. יותר מכל - הלהבה המשולשת במרכז ליבם מלווה אותם לכל אורך המסע. דבר זה הבטיח את חזרתם הבטוחה של ילדי האל לביתם המקורי, לאחר התבגרותם במסע הארצי.
הבורא יצר הוויה ששמרה על החזון הגבוה שהוא תבנית - אב אלוהית של צלם ודמות הבורא. דרך תבנית זאת ניתן היה להתעלות חזרה ללב הקוסמי במעלה הממדים המוארים של התפתחות. הכוונה הייתה שהנשמות ירדו לתוך הממד החמישי ועדיין יהיו בממד חסר זמן, בו ההוויה הזאת יכולה הייתה להתקיים.
לאחר מכן הן כוונו להקרין את עצמם לממד הרביעי של זמן וחלל, כדי להתחיל את תהליך הלימוד. ממד זה אמנם דחוס בחומר האור שלו אולם הוא הרבה יותר מואר מהממד השלישי. מכאן נוכחות האני הנני שהנה בבעלות על הלהבות התאומות, הקרינה את השתקפותן לממד הרביעי בתודעה שמכונה "נוכחות אלוהית סולרית". לכל אחת מהלהבות יש בשלב זה להבה משולשת בלבת ההוויה, כמו גם עמוד שדרה סולרי ושנים-עשר צ'קרות סולריות.
מכאן הדרך הייתה קצרה לרדת לממד השלישי, הממד המאתגר ביותר במסע ההתפתחות - כדי להיות בוראים - שותפים לאל. בשלב הירידה לממד השלישי הנוכחות האלוהית הסולרית התבטאה דרך העצמי הגבוה. כאן חל שינוי דרמטי.
האור הסולרי נוצר כאור פיזי דחוס. הדחיסות צמצמה את האור לשבעה אספקטים בלבד, במקום שנים-עשר. זה הביא לתפקוד של שבע צ'קרות בלבד שביטאו את שבעה צבעי הקשת. מהצ'קרה האדומה בבסיס עמוד השדרה עד לצ'קרה הסגולה בכתר מעל לראש.
כאן הנוכחות האלוהית הביאה לכך שהנשמה התפצלה לשניים. שני הקטבים של הנשמה התפצלו לזכרי (גבר) ונקבי (אישה) וכך החל מסע ההתפתחות הפלנטרי בדרגתו הנמוכה ביותר דרך הלהבות התאומות. הם החלו להתפתח בתודעת נפרדות דרך חוויות ארציות שונות, וזאת עד לסיום המסע הארצי שבו הם אמורים להתאחד ללהבה אחת, לב אחד והכרה אחת.
כך כל אחד במסע הנשמה מיועד להיות אהבה שהתגלמה כנוכחות אלוהית פרטית. כאשר זהות אלוהית פרטית כתודעה, מושגת ממקור החיים הגדול, האני הנעלה באדם תופש בעלות על הנשמה ויוצר גוף, שעשוי מחומר אור לבן של רוח הקודש.
סיפור זה מתחיל כאשר להבת האל נושמת מתוך עצמיותה ומקרינה שתי קרניים אל תוך הים הגדול של האור שהנו חומר תבוני שנעשה כיסוי אור לשתי הלהבות של הנוכחות האלוהית בנשמה. לכל להבה משתי הלהבות יש את תכונות המהות של האלוהות בתוכה, במקום ששום הפרעה לא יכולה להיכנס ולהפריע ללהבה נצחית זאת.
הלהבה האלוהית של מקור החיים שולחת את עצמה דרך קרן אור, לנקודת מוקד שהנה ניצוץ אור, שיוצר מרכז לב שאוסף לתוכו חומר אור ויוצר גוף אור אלקטרוני להתקיים בו. להבת-האל יכולה לבחור להקרין שתי קרניים לתוך אור טהור של השמש המרכזית הגדולה כדי ליצור קרניים תאומות. האחת עם תכונות זכריות פעילות והשנייה עם תכונות נקביות פעילות.
כל אחת משתי הקרניים הללו ממקדת להבה משולשת ומושכת מהאור האוניברסלי חומר אור לתוך הגוף האלקטרוני שלה וזהו גוף האור שנעשה ללבוש האלוהי באדם. בשני הקרניים המשלימות הללו של הנוכחות האלוהית, נשמר זרם חיים אחד בגוף ההוויה האלקטרוני של הלהבות התאומות, לנצח. עם זאת נשמרת בהם אחדות עם כוליות האל בבריאה, כזהות אלוהית אינדיבידואלית.
ישנן שבע אוקטבות שכל אחת מהן מורכבת משבעה מישורי ממדים של רוח וחומר. (אנרגיה וחומר - כוח ומאסה), שנבראו עבור הביטוי הייחודי של זהות אלמותית שיוצרת אינטראקציה עם חלקי חיים אחרים. כל עצמי אלוהי מקרין עצמו למטה לתוך עולם החומר ברמה הפיזית, רגשית, מנטלית עם זיכרון מהמקור. הוא מקרין את הלהבה של הלב שלו. דבר זה יכול להיראות כמו שורשי צמח היורדים וניטעים באדמה.
חלק זה של תודעה אינדיבידואלית בהתפתחות עובר דרך הרבה התגלמויות פיזיות, לפעמים זכריות ולפעמים נקביות, עם התגלמות הלהבה המשולשת של הנוכחות האלוהית הקיימת תמיד בפנים הוויית האדם שהתגלם. מאז "נפילת התודעה" של האדם שנעשה לבן-אנוש במהלך התגלמות גזע השורש הרביעי של אדם, חוסר מושלמות, מוגבלות, והפרעות, נכנסו לתוך עולמו.
גוף הזיכרון האלוהי נעשה לגוף הנשמה והאישיות הזמנית לקחה לעצמה תחושה כוזבת של עצמיות נפרדת שלא מחוברת לאלוהותה. ההתגלמות החוזרת של כל להבה תאומה נמשכת לפעמים מאות וגם אלפי התגלמויות. זה ממשיך כך עד שהאדם מתעורר רוחנית ומגשים שליטה מושלמת ומסטריות על האנרגיות שלו, דרך עולם החומר בכל הפעילויות בחייו - בביטוי פיזי, רגשי, מנטלי והזיכרון המקורי המודע שלו.
רק דרך תבונת - האדם האלוהי ניתן לכוון את השליטה על ניהול האנרגיה האוניברסלית - דרך השימוש במילים " אני הנני", העצמי הגבוה מביא למסטריות על החומר והאנרגיה, על ידי בחירה חופשית מודעת שמצווה את העוצמה האלוהית מתוכו.
כל נשמה אינדיבידואלית בחרה לעשות מסע דרך עולם חומר זה, כדי להרחיב את מושלמות הנוכחות האלוהית בביטוי. לכן כל אדם חייב לממש את התכנית האישית שלו להרחבת המושלמות שלו, דרך פעילות בעולם הזה. כל אדם הוא ה"בורא" שהתגלם, וכל הסמכות, העצמה, היכולת והתכונות של חיי האל ממוקדים באדם כדי ליצור ולהרחיב את המושלמות האלוהית דרך התגלמות.
הלהבות-התאומות שהן שני חלקי הנשמה שהתגלמו פיזית, יכולות לפתח תכונות מהות שמבטאות זהות ייחודית. כך הן יכולות להשיג את מלוא השימוש של אור אלוהי בקיום. זה נעשה על ידי השגת מסטריות על מישורי החומר שיש להם רטט אנרגיה נמוך יותר שדורש יותר אנרגיה כדי להחצין צורה בעולם החוויה.
לפי לימודי המסטרים, לזכות במסטריות על מישורי החומר אומר - להשתמש ב-100% העוצמה היוצרת של מחשבה, הרגשה ומילה מדוברת. זאת כדי למשוך את המושלמות הגדולה יותר של הנוכחות האלוהית - למשוך שמחה ואהבה לעולם, זאת בניגוד לשימוש במחשבות, רגש ודיבור, כדי ליצור מוגבלות וכאוס בחוויית בן האנוש, דרך חוסר תשומת לב וחוסר מודעות להשפעתו על העולם.
יש להבין שארבעה מישורי החומר שמהם עשויים ארבעת הגופים של בן האנוש שונים במבנה האטומי, מולקולרי והדהוד הרטט שלהם שנקרא 'ממד'. החומר הנמוך יותר יכול להיות גם מוצק גם גז וגם נוזל. חומר גבוה מזה באוקטבה שלו הוא ה"אתר". הוא אינו נתפש בחושים הרגילים.
האוקטבה של רגש ומחשבה גם היא שונה והם עשויים מאטומים של חומר הרגש והמחשבה והם רוטטים בדחיסות שונה. התגלמות פיזית נותנת לתאומי הלהבה אפשרות להרחיב את איכויות האל ומעלות העצמי הגבוה. בדרך זאת האדם יכול להרחיב את להבת הלב שלו ולהחצין את מושלמות אהבת האל ביקום-הבריאה.
בסוף מסע הנשמה האדם נעשה מסטר מתעלה ואחר כך מתפתח להיות הוויה קוסמית. ברגע שההתעלות של שתי הלהבות מתרחשת. כל אחד מתאומי הלהבה נעשה מהות מושלמת של האיכויות הזכריות והנקביות יחד, בתוך פנימיות האדם.
כך נפתחת להבת החיים של המסטר האלוהי ותאומי הלהבה המתעלים נעשים לאחד בלהבת האל שלהם שבתוך גוף האור האלוהי. זוהי החתונה המיסטית של הנשמה עם האל. השניים שנעשו אחד יכולים כעת לבחור לעבוד כמסטרים בכל רמה אלוהית שמתאימה להם.
כך חיים אלוהיים מתרחבים לנצח במושלמות שלהם דרך האינסוף. חיים השומרים על סדר מושלם בתוך החלל הבין כוכבי. כן. מושלמות הבריאה היא מופלאה, עצומה ונצחית. כל מימוש היקום הנרחב מבוסס על מודעות תבונית בשליטה על אנרגיה וחומר. חכמה, אהבה תבונית ועוצמה, הנובעים ומוחצנים מתוך לב השמש המרכזית הגדולה של אהבה, אור וחיים.
עם הבנות אלה חשוב לדעת שיש הרבה אנשים על הפלנטה שמתעוררים ונעשים מודעים לכך שיש להם היבט משלים ושבסוף המסע של הנשמה הם אמורים להיפגש ולהתאחד. הם מתחילים לחפש אותו/ה כדי לחוות מערכת יחסים רומנטית בעודם בממד הדחוס בו התגלגלו כבני תמותה לא מושלמים.
המידע שנפוץ בעולם לגבי הלהבות התאומות יכול לבלבל. יש אנשים שמלמדים שעל כל אחד להשיג את הכנף השנייה של הווייתו בבן זוג ארצי בעודו בעולם זה, אחרת הוא לא יוכל להתעלות כאדם שלם. אולם כאן ישנה טעות מכשילה.
זה יכול להכשיל את הנשמה שצריכה להתפתח בכוחות עצמה ללא תלות במישהו חיצוני. הנשמה צריכה להישען רק על הלהבה המשולשת שהנה האל באדם ולבטא אותה בכל התנסות חווייתית שמתגלה לה. כשאחד מההיבטים שלה זכרי או נקבי בהתגלמות משיג התגברות על אשליית הפירוד שהוא חווה דרך העצמי האנושי והוא ממשיך את שיעוריו המאתגרים עם תודעה ערה של אמת ההוויה השלמה, הוא מסוגל להתעלות לממד הרביעי ואז לחמישי ולמשוך בתהליך סיום-ההתעלות שלו, את האיחוד עם ההיבט המשלים שלו.
הוראת המסטר המתעלה מסבירה שאין טעם לבזבז זמן ואנרגיה לחפש את הלהבה המשלימה כדי להשיג מערכת יחסים רומנטית מושלמת בחיים ארציים אלה. באופן שבו השניים מתגלמים בנפרד, לא תמיד חייהם חופפים בזמן ובחלל. אולם הקשר הנשמתי שלהם נמשך טלפתית גם בין הממדים.
אם הם מתגלמים במישור הארצי - בהרבה תקופות-חיים הם מגלמים מין אחר מהקוטב המקורי שלהם. זה קורה כך בהרבה גלגולי חיים, הנשמה מתנסה בכל מיני אופנים כדי להשלים את המסע החווייתי לצורך התבגרותה. זה כולל גזע שונה, מין שונה, לאום שונה, תרבות שונה וסגנון חיים שונה ממה שחוו עד כה במסע.
אם הם נפגשים במהלך החיים הארציים, זה יבוא לידי ביטוי ללא זוגיות רומנטית, אלא רק לתת סיוע להתפתחות החצי השני שלהם. ייתכן שזה יהיה מישהו בקצה האחר של העולם אותו לא יהיה ניתן לפגוש פיזית.
אולם חשוב לזכור שהלהבות התאומות תמיד מחוברות דרך ההוויה המקורית של נשמתם. בהתעלות, השניים נפגשים ומתאחדים יחד בנישואים קוסמיים נצחיים, נעשים לנשמה אנדרוגנית , כמו הבורא עצמו. העצה שניתנת כאן היא שבינתיים חשוב להמשיך במילוי הייעוד של הנשמה עבור חיים אלה. על יעוד זה צריך להתמקד כששואפים לחזור הביתה לאלוהות.
האזנה - על תהליך איחוד הנשמות התאומות
